פסק-דין בתיק ס"ע 13890-04-11

התובעת שרתה במשטרה שירות מבצעי ופוטרה ביום 30.3.09 בשל תפקוד לקוי בעקבות ארוע מיום 20.5.08 בו נחטפה התובעת על ידי עצור שהיה נתון להשגחתה. התובעת לא השלימה עם ההחלטה ועתרה לבג"צ כנגדה (בג"צ 3798/09). ביום 7.12.10 קבע בג"צ כי הפיטורים מבוטלים והורה על השבת התובעת לשירות פעיל ולמצוא בתוך זמן סביר ובהתאם לשיקול דעת המשטרה תפקיד הולם.

ביום 11.4.11 הוגשה התובענה כנגד המשטרה (וכן כנגד המפכ"ל וראש משאבי אנוש - אך בהמשך הם נמחקו ונקבע כי ענין זה יובא בחשבון הוצאות המשפט) ובה נטען כי המשטרה לא פעלה לשיבוץ התובעת בתפקיד הולם וכי לא שולמו לה שכרה וזכויות אחרות ממועד פיטוריה. המשטרה טענה כי כבר למחרת פסק דינו של בג"צ נוצר קשר עם התובעת בכוונה לשבצה אך זו מצידה השיבה כי היא אינה מעונינת. לענין שכרה ממועד הפיטורים נטען כי יש להפחית את הכנסתה מעיסוקיה לאחר תום השירות ומדמי אבטלה ולפיכך היה על התובעת להמציא פרטים בקשר לכך.

בישיבת הקד"מ שהתקיימה ביום 9.1.12 בפני נשיא בית הדין הקודם, השופט שפיצר, גיבשו הצדדים מתווה פשרה לפיו התובעת תחזור לשירות ומיום 1.2.12 ועד ליום 1.9.12 תמצא בחל"ת; לתובעת ישולם שכרה עד לפסק דינו של בג"צ בניכוי הכנסותיה; לתקופה שמיום 1.1.11 ועד ליום 31.12.11 ישולם מחצית משכרה. לאחר ישיבה זו הצדדים ניהלו מגעים ונדרשו שתי ישיבות קד"מ נוספות על מנת לגשר על מחלוקות שהתעוררו.

בישיבה מיום 9.7.12 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר בכל הנוגע למחלוקות הכספיות נשוא התובענה וכי נותרה מחלוקת לגבי הוצאות המשפט. בית הדין התבקש לפסוק על יסוד החומר שבתיק ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מתווה הפשרה אני סבור כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך של 12,000 ש"ח. בין היתר, הבאתי בחשבון מחד גיסא את העובדה שההליך הסתיים בפשרה ואת טענות המשטרה לגבי הנכונות והזמינות של התובעת לשירות ומאידך גיסא, את התנהלות המשטרה בכל הנוגע לביצוע התשלומים המתחייבים מפסק דינו של בג"צ. מצופה היה כי ענין זה יוסדר מיד בסמוך לאחר פסק דינו של בג"צ ללא שיהיה צורך בתובענה ומצופה היה שסכומים שאינם שנויים במחלוקת ישולמו ובמהירות.

ניתן היום,  כ' תמוז תשע"ב, 10 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: